כבד שומני

כבד.הגדרה ותפקידו בפעילות ובריאות הגוף 

הכבד הוא איבר חיוני הגדול ביותר בגוף האדם. משקלו 1.5-1.2 קילוגרם והוא ממוקם בבטן העליונה מצד ימין, באזור שמתחת לצלעות. הכבד הוא חלק ממערכת העיכול.

לכבד יש מעל 500 תפקודים שונים בגוף, אך תפקידו העיקרי והחשוב ביותר הוא  לווסת את רמות החומרים המגיעים לדם ממערכת העיכול, לפרק ולנטרל חומרים מזיקים, ביניהם רעלים ותרופות.

במילים אחרות: אחד התפקידים החשובים של הכבד הוא הרחקת פסולת מהגוף.

בריאותנו והיכולת של גופנו להתמודד עם גורמים מעוררי מחלות תלויים במידה רבה ברמת הבריאות ותפקודי הכבד שלנו. הכבד בעצם משמש כתחנת מעבר בין מערכת העיכול לבין מחזור הדם.

 

כך נראה כבד תקין בגוף האדם
 

 תמונה של כבד תקין  בצד שמאל של הדף .

בנוסף לתפקיד הרחקת פסולת מהגוף, הוא משמש גם כמחסן אגירה שמשחרר את החומרים החיוניים למחזור הדם לפי  הצורך בהם וגם משמש כמסנן דם.
הכבד אוגר נטריאנטים, כמו: נחושת, ברזל ווויטמינים, כגון:
 ויטמין A, ויטמין D או B12.

הכבד אחראי  על ייצור המרה, שהיא נחוצה לפירוק שומנים, ייצור כולסטרול, אחסון גליקוגן, המרת עודפי סוכר לשומנים, יצור הורמונים ועוד.

מה זה כבד שומני?

כבד שומני זה מצב של הצטברות שומן בתוך תאי הכבד  (Hepatic steatosis)וכאשר היא עולה על 5% ממשקל הכבד מוגדרת התופעה ככבד שומני (Fatty liver). יש גם הגדרה מקילה יותר שמגדירה את המצב של כבד שומני כאשר יש הצטברות של 10% ומעלה של שומן בכבד. 

הצטברות עודפת של שומן בכבד נוצרת כתוצאה מעודף ייצור שומן בתוך הכבד, ו/או העברה מוגברת של שומן מרקמות השומן בגוף ותזונה עתירת שומן. כל אלה מובילים להכנסת השומן לכבד בכמות העולה על הוצאתו, ולכן התוצאה היא – כבד שומני.

כבד שומני היא מחלת כבד שהופכת נפוצה יותר ויותר בעשורים האחרונים.

המחלה מכונה היום NAFLD (Nonalcoholic Fatty Liver Disease) והיא הוגדרה כמחלה שגורמת לסיכון משמעותי להתפתחות נזק כבדי.

כבד שומני נחשבת למחלת הכבד השכיחה בעולם המערבי. כ-25% מהאוכלוסייה סובלים מכבד שומני ובקרב חולי סוכרת 2 המספרים עולים לכ-55% ואף ל-80% בקרב מי שסובלים מהשמנת יתר.

נתון נוסף מדבר על כך שכ-10-20% מהסובלים מכבד שומני עלולים לפתח דלקת ופיברוזיס, ו- 3-5% מהם עלולים לפתח שחמת ואף סרטן כבד ראשוני.

 

כבד שומני יכול להופיע בכל גיל, אך לרוב הוא יופיע במבוגרים בעשורים החמישי והשישי לחייהם, או בקרב הסובלים מגורמי סיכון ומחלות רקע שהוזכרו.

כבד שומני היא "מחלה שקטה", שלרוב לא מלווה בתסמינים. זאת הסיבה שרבים אינם מודעים לעובדה שהם סובלים ממנה. התסמינים של כבד שומני יכולים להופיע בשלב מתקדם של הצטלקות הכבד או אפילו רק בשלב של שחמת הכבד.

אבחון מוקדם של המחלה חשוב לצורך מניעת המשך התקדמותה ולהבטחת תפקודו התקין של הכבד.

מהם הגורמים לכבד שומני?

 

ישנם מספר גורמים שעלולים להוביל להתפתחות כבד שומני, בהם:

  • השמנת יתר, טרום סוכרת או סוכרת מסוג 2, אלה הגורמים והסימנים המחייבים גם התייחסות ובדיקה לכבד שומני.
  • יתר לחץ דם
  • בעיות לב וכלי דם
  • רמה גבוהה של שומנים בדם 
  • אורח חיים יושבני.
  • מרכיב גנטי תורם להתפתחות כבד שומני.
  • תזונה לקויה כמו צריכת מזון מעובד ומתועש עלולה להגדיל את הסיכון לפתח כבד שומני.

מספר מחקרים מצביעים על כך שכבד שומני נחשב כיום למרכיב הכבדי של הסינדרום המטבולי וכגורם סיכון מוקדם לסוכרת ולמחלת לב.

תסמינים ושלבים במחלת כבד שומני

כאמור, כבד שומני היא "מחלה שקטה" וזאת אחד הבעיות הגדולות. לפעמים הביטוי הראשון יהיה פגיעה בהסרת רעלים מהגוף. אם התהליך לא עובד כראוי, תסמינים שונים יכולים להתעורר. לעתים אנשים עם כבד שומני יתלוננו על חולשה או עייפות, אך לא תמיד. ברוב המקרים לא יהיו סימפטומים כלל.

עם זאת, מחלת כבד שומני מתרחשת לעיתים קרובות עם השמנת יתר, סוכרת ו/או מחלת כליות כרונית.

אם נוצר כבד שומני והמצב לא מטופל, השומן ממשיך להצטבר וזה יכול להוביל, במקרים מסוימים, לדלקת בכבד ובהמשך להיווצרות של  צלקות בכבד, וזה עלול להוביל לשחמת כבד ובטווח רחוק יותר אף לכשל בכבד.

לאור זאת, אין להתייחס לכבד שומני כאל מצב שפיר, אלא כמצב שדורש התייחסות משמעותית.

אז מה עושים?

 איך מאבחנים?

3 דרכים מקובלות לאבחן כבד שומני:

  1. בדיקת הדמיה של הבטן כדוגמת בדיקת אולטרסאונד או MRI.
  2. בדיקת דם: בבדיקה זו נבחנים ריכוזי האנזימים בכבד. לרוב עושים את הבדיקות הללו במסגרת בדיקות דם מורחבות בקופת החולים.
  3. ביופסיה: לקיחה של דגימה מרקמת הכבד. זוהי הדרך המדויקת ביותר לקבוע האם למטופל יש כבד שומני. בדרך כל תעשה הבדיקה בשלבים מתקדמים של המחלה.

כמו בכל המחלות, אין טיפול טוב יותר ממניעה של תחלואה. לכן חשוב מאוד להיות מודעים לנושא.

אם יש לכם חשד או שאתם חושבים שאתם בקבוצת סיכון בגלל גנטיקה, סימני עייפות, השמנה ועוד, אפשר לבקש מרופא המשפחה לערוך בירור. לפעמים רופא משפחה עירני יבחין בעצמו שהמטופל נמצא בקבוצת הסיכון וימליץ לעשות את הבדיקות.

הבעיה הגדולה היא שכיום לרפואה המערבית אין בכלל טיפול בכבד שומני.

מאמץ רב מושקע כעת בפיתוח תרופות חדשניות במסגרת מחקרים קליניים בינלאומיים, בהם לוקחים חלק בתי חולים מובילים בארץ.

ברוב המקרים הרופא המטפל היום ימליץ על:

– לשלוט ברמת הכולסטרול בגוף.

– לבחור בתזונה בריאה ונכונה.

– להפחית במשקל.

– לעשות פעילות גופנית סדירה.

– איזון ושליטה ברמות הסוכר בגוף.

עיקרי המלצות של האיגוד האמריקני למחלות כבד לטיפול בכבד שומני:

ירידה במשקל, פעילות אירובית, הורדת צריכת אלכוהול.

איזון שומני הדם, סוכר והמוגלובין.

הקפדה על נורמה של  BMI והיקף מותניים.

איזון סוכרת, יתר לחץ-דם, מחלת לב.

הפסקת תרופות הקשורות עם היווצרות כבד שומני, כגון: סטרואידים, מטותרקסט, אסטרוגנים.

הערכת מצב הכבד במרפאת כבד.

שקילת ביופסיית כבד.

החדשות הטובות הן שלכבד שומני יש מענה ברפואה משלימה ובאורח חיים נכון ובריא.

מה הן דרכי הפעולה להגיע לריפוי המיוחל?

מידע וניסיון קליני מצטברים מצביעים כי שינויים באורח החיים, הכוללים בעיקר תזונה נכונה ופעילות גופנית אירובית סדירה, יכולים במקרים רבים להוביל לשינוי ולהחלמה מהבעיה. כלומר, אם גילינו את המחלה בשלבי המוקדמים אז המצב הפיך בהחלט.

ירידה במשקל עם ירידה בכמות של השומן הבטני מביאה באופן ישיר להורדת כמות השומן בתוך הכבד.

ירידה הדרגתית במשקל (בשיעור של 5% עד 10%) בשילוב פעילות גופנית, היא הדרך היעילה ביותר לטפל בכבד שומני.

שימוש בצמחי מרפא ותוספי תזונה להגנה ושיקום הכבד.

ניקוי רעלים.

תזונה מומלצת: 

מומלץ להרבות באכילת ירקות, פירות, קטניות, שמן זית, אגוזים וזרעים, דגנים מלאים.

מותר בהחלט מוצרי חלב למי שאין לו בעיות של רגישות ללקטוז. צריך להמעיט באכילת פחמימות פשוטות כמו סוכר, פרוקטוז, דבש, קמח לבן. הפחמימות האלה מעלות את רמות האינסולין והטריגליצרידים ובכך מגבירות את ייצור השומן בכבד.

להמעיט ככול האפשר בתזונה עשירה בשומנים רוויים, כמו בשר אדום, מוצרי חלב ומזון מתועש.

מומלץ להרבות בצריכת שומנים בריאים ומזונות שכוללים אותם, כמו:  סלמון, טונה, אגוזי מלך, זרעי פשתן.

מומלץ להפחית שתייה של אלכוהול ובמקרים מסוימים אף להימנע לחלוטין.

ברור שאמליץ תמיד לפנות לבעל מקצוע מוסמך (נטורופת, תזונאי מוסמך או דיאטן קליני) להתאמת טיפול ותפריט מאוזן בהתאמה אישית למצבו בריאותי של המטופל.

אין לזה תחליף. ועל כך אפשר לקרוא בהרחבה באתר   

כאמור לפעילות גופנית אירובית יש תפקיד חשוב. 150-200 דקות בשבוע מינימום ולפחות 40 דקות כל פעם ללא הפסקה. למה זה כל כך חשוב? פעילות גופנית, עם או ללא ירידת במשקל, משפרת רגישות לאינסולין ומשפרת חילוף חומרים של גלוקוז וחומצות שומן על ידי זירוז פירוקן.

עוד נמצא שתמיכה בתהליך על ידי ניקוי כבד (ניקוי רעלים) לצד שימוש בצמחי מרפא, יכול להביא לריפוי המיוחל בזמן קצר יותר.  
צמחי מרפא כמו גדילן מצוי, כורכום, ג'ינג'ר או פורמולות של הצמחים ייעודיות לטיפול בבעיה, יזרזו אף הם את תהליך ההחלמה.

דהטוקסיפיקציה = DETOX = ניקוי רעלים = ניקוי כבד. כולם שמות לאותו תהליך מומלץ.

 

הרפואה מערבית טוענת שאין חשיבות רבה לתהליך ניקוי רעלים, במיוחד אם לאורך זמן וביום יום אתם מפריזים באכילת מזון והרגלי שתייה לא בריאים וגם מנהלים אורח חיים לא בריא. הנטורופתיה כן מעודדת את התהליך, כמובן לא במקום ההמלצות כפי שניתנו לעיל.

 

אני ממליצה לעשות תהליך DETOX פעם–פעמיים בשנה גם ללא שום קשר לכבד שומני.

מדובר בתהליך של ניקוי וניקוז הרעלים מהגוף. בעזרת התהליך הזה אנו מגבירים את תפקוד מערכות הגוף שקשורות לפינוי פסולת. המערכות האלה כוללות את מערכת העיכול לרבות כבד, מערכות השתן והכליות וגם מערכת העור והנשימה.

 

יש מספר שיטות לניקוי רעלים כולל שיטות אגרסיביות וגם תהליכים ארוכים. אני דוגלת בשיטות ניקוי עדינות ללא חוקנים וללא צום ארוך והתנזרות מרוב המזונות לאורך זמן.

תמיד צריך להיעזר בבעל מקצוע מוסמך לפני שמתחילים את התהליך. גם לא לכל מצב רפואי התהליך הזה מומלץ.
אפשר ליצור איתי קשר לקבלת פרטים על התהליך שאני מציעה.

 

צמחי מרפא ותוספי תזונה אחרים לתמיכה בטיפול בכבד שומני

אזכיר רק כמה מהצמחים והתוספים שקיבלו הכרה רחבה והוכחו במחקרים קליניים כתומכים בריפוי של כבד שומני.

 

חומצות שומן אומגה 3

 (Omega FA)חומצות שומן אומגה-3 נחקרו ונמצאו מועילות במניעת מחלות קרדיווסקולריות ומחלות דלקתיות. שימוש בתוסף של 1-3 גר' שמן דגים ליום הוכח כמועיל להפחתת השומן הכבדי והורדת אנזימי כבד. מקורות הם: דגי ים צפוני כמו סלמון, בקלה טונה וסרדינים.

 צמחונים יכולים  להשתמש בתוסף אומגה 3 צמחי ולהרבות באכילת אגוזי מלך, זרעי צ'יה וזרעי פשתן שהם מקור לאומגה 3.

גדילן מצוי   (Milk thistle)

גדילן מצוי, אחד מצמחי המרפא העתיקים והנחקרים ביותר בטיפול במחלות כבד שנחקר בבעלי חיים ובבני אדם.

לא מעט רופאים היום ממליצים לשימוש בגדילן מצוי לאנשים שהתגלה אצלם כבד שומני.

גדילן  נמצא במחקרים רבים כמועיל בהפחתת תנגודת לאינסולין וגם בהורדת אנזימי כבד.

 

קפה

קפה הוא חומר טבעי בעל תכונות אנטי – חימצוניות חזקות. לאחרונה מתרבים המחקרים המראים ששתיית קפה (במינון של 2-3 כוסות ליום), קשורה לירידה בסיכון להתפתחות סרטן הכבד, מחלת כבד אלכוהולית ועלייה באנזימי כבד.

חשוב להיזהר עם שתיית קפה ליד תרופות ו/או תוספי תזונה אחרים כי הוא מפריע לספיגה.

תה ירוק וכורכומין (שהוא חומר פעיל של כורכום) הנמכר כתוסף, גם הם נמצאו במספר מחקרים כמועילים לטיפול בכבד שומני.

 

גם לאחר תהליך ניקוי כבד מומלץ להמשיך להשתמש בצמחי מרפא להמשך הריפוי. גדילן מצוי, כורכום, ג'ינג'ר או פורמולות של הצמחים המתאימים לטיפול בבעיה, יזרזו את התהליך של החלמה.

אבל אל תטעו. צמחי מרפא ותוספים במקרה של כבד שומני לא דומים לכדור אקמול לכאב ראש. הם רק יעזרו ויתמכו בתהליך שמתחיל באורח חיים נכון כפי שתיארתי לעיל.

לסיכום:
נכון להיום, לא נמצא ריפוי למחלה הזאת על ידי מתן תרופת מרשם או התערבות כירורגית.

עם זאת, מחלת כבד שומני על דרגותיה השונות, מוגדרת היום כמחלת כבד שכיחה ביותר באוכלוסייה בעולם המערבי, וידועה כמחלה שעלולה להתקדם לדלקת, צלקת, שחמת, ואף לכשל כבדי וסרטן כבדי.

לכן לכל אדם שנמצא בסיכון בגלל גנטיקה, מחלות של סוכרת והשמנת יתר, אני ממליצה לעשות בדיקות מעקב ולאמץ אורח חיים בריא, לרבות תזונה מותאמת בריאה ונכונה וגם להתמיד בפעילות גופנית סדירה.

אני כאן לעזור לכם, לתת הכוונה בייעוץ הממוקד שלי REBALANCE  או במספר פגישות לטיפול וליווי בהתאמה אישית, בהתאם למצבכם הבריאותי.